אלעד רצון
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון יחצני.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון יחצני. | |
 | |||
| לידה |
אוקטובר 1974 (בן 50) תשל"ה הוד השרון, ישראל | ||
|---|---|---|---|
| מדינה | ישראל | ||
| השכלה |
אוניברסיטת קרלטון  | ||
| |||
| |||
| |||
| |||
  | |||
אֶלְעָד רָצוֹן (נולד בשנת 1974) הוא דיפלומט ישראלי, מנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ הישראלי. קודם לכן היה סגן שגריר ישראל בחוף השנהב ומנהל יחסי הציבור בשגרירות ישראל בפריז.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצון נולד בהוד השרון לדני רצון, יליד הארץ ממוצא תימני ולאם רחל רצון, ילידת הארץ ממוצא מרוקאי. את תקופת התיכון העביר רצון במושבת האומנויות במצפה רמון. באוגוסט 1993 הוא התגייס לצה"ל, שירת ביחידה של מפקדת כוחות האוויר המיוחדים, סיים קורס קצינים ובשנת 1997, אחר 4 שנות שירות, השתחרר בדרגת סגן. עם שחרורו מצה"ל עבד בשנים 1997 עד 1999 כמנהל פרויקט לפיתוח תוכנות לניהול מצבי חירום עבור חברת החשמל.
בין ספטמבר 2002 ליוני 2005 השלים רצון תארים ראשונים במדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטת קרלטון (אנ') באוטווה, בירת קנדה. עם סיום לימודיו עבר התמחות במכון מחקר פוליטי מוביל בארצות הברית במהלך שנת 2006.
באוקטובר 2006 שב לישראל לאחר שמונה שנות היעדרות והתמנה לסמנכ"ל חברת ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ, המתמחה בכריית מידע ממאגרי מידע של קניין רוחני ופטנטים. באוגוסט 2007 מונה רצון למנכ"ל חברת Patentest, חברת הבת של ניוטון חיפוש פטנטים בארצות הברית[1].
קריירה דיפלומטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגן השגריר - שגרירות ישראל בחוף השנהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2008 התקבל רצון לקורס הצוערים של משרד החוץ. בינואר 2010 הוא מונה לסגן השגריר (Deputy Chief of Mission) של חוף השנהב, מינוי שהסתיים בטרם עת, עקב מלחמת האזרחים השנייה בחוף השנהב שהסלימה במרץ 2011. בראיון שהעניק לידיעות אחרונות ב־14 בינואר 2011, שבועות ספורים לפני ההסלמה בקרבות, הסביר רצון כי "הפעילות הכלכלית של השגרירות הגיעה לעצירה כמעט מוחלטת, אך מצד שני הדאגה עברה לאבטחת שלומם של קהילת הישראלים הקטנה שנותרה."[2].
ב־9 באפריל 2011, יומיים לפני המעצר של נשיא חוף השנהב המודח לוראן גבאגבו, שסימן את סופה של המלחמה, רצון, יחד עם שלושת הדיפלומטים שנותרו במדינה, פונו על ידי יחידה ירדנית שפעלה תחת כוח UNOCI (אנ') של האו"ם לחוף השנהב[3].
מנהל יחסי הציבור - שגרירות ישראל בפריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות סגירתה הזמנית של שגרירות ישראל בחוף השנהב, מונה רצון באפריל 2011 למנהל יחסי הציבור של שגרירות ישראל בפריז, הוא שימש בתפקיד זה עד 2015.
בראיון שנערך בסוף שליחותו בצרפת, מצטט רצון את פיגועי הירי בדרום צרפת ב־19 במרץ 2012, כאירוע מרכזי שעיצב את שליחותו[4]. כתבת תחקיר בעיתון Times of Israel מ-30 במאי 2013 מצטטת את רצון באמרו כי רצח שני הילדים וההורה בבית הספר היהודי "אוצר התורה" בעיר טולוז, שבוצעו על ידי צעיר צרפתי מוסלמי ממוצא אלג'יראי, מוחמד מראח, הניע אותו למקד את עבודתו בדיאלוג בין-דתי, בעיקר בין הקהילה המוסלמית בצרפת לבין מדינת ישראל[5].
כתבתו של דייוויד הורוביץ ב-Times of Israel מ-6 בפברואר 2019[6] שופכת אור על אירוע משמעותי נוסף מקיץ 2015 - תל אביב לגדות נהר הסיין - שנראה כי שיחק תפקיד משמעותי בעיצוב הקריירה הדיפלומטית של רצון בשנים שלאחר מכן. הורוביץ מצטט מקור דיפלומטי בכיר במשרד החוץ הישראלי שמתאר את אירועי תל אביב לגדות נהר הסיין כ"דרמטיים, אשר מקורם המזויף היווה תגלית משמעותית עד כדי כך שבעקבותיהם הוקמה יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה אלגוריתמית במטה משרד החוץ" בירושלים, ואלעד רצון בראשה[7].
במאמר שפרסם רצון על האירוע, בו נשען על כתבת התחקיר של החוקר הבלגי ניקולס ונדרביסט (Nocholas Vanderbiest)[8] וכן על כתבת תחקיר נוספת של הבלוגר/האקר הצרפתי קאדה סאחנין (Kadda Sahnine), שהעמיק במחקרו של ונדרביסט[9], הוא מתאר כיצד "קומץ של קיצוניים בצרפת חטפו את סדר היום התקשורתי והציבורי במדינה, באמצעות טכניקת אסטרוטרפינג מניפולטיבית"[10].
מנהל מחקר ופיתוח - מטה משרד החוץ בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ספטמבר 2015 ליולי 2017 ניהל רצון את המחקר והפיתוח במטה משרד החוץ בירושלים, ושימש כאחראי על "פיתוח של אלגוריתמים ותוכנות חדשניות לקידום והשגת יעדים דיפלומטיים"[11]. ריאיון עם רצון עבור ה-Irish Tech News מציג את תחום עיסוקו "כגישה דיגיטלית ייחודית למקצוע הדיפלומטיה". בראיון הוא מצוטט בהסבירו כי עבודתו מתמקדת "בפיתוח תוכנות הרותמות את ההשפעה האדירה שיש לרשתות החברתיות על האופן בו אנשים מגבשים את תפיסות עולמם, לצורך קידומם של נרטיבים חיוביים או בלימת התפשטותם של נרטיבים אלימים"[12].
מנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית - משרד החוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מאוגוסט 2017 משמש רצון כמנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ, ומקום מושבו בשגרירות ישראל בלונדון[13].
דיפלומטיה דיגיטלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלוץ בתחום הדיפלומטיה האלגוריתמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצון הוא מראשוני הדיפלומטים בעולם שיישמו גישה אלגוריתמית בעיסוק הדיפלומטי. פרסום רשמי של משרד החוץ מדצמבר 2017 מציג את רצון כדלהלן:
Ratson is credited with pioneering a new subfield within digital diplomacy which experts refer to as Code-Based or Algorithmic Diplomacy - the harnessing of algorithms to influence the flow of country related narratives in the online matrix. Ratson is also one of the first traditional diplomats to be tasked with translating diplomatic objectives into code language
— [14]משרד החוץ (5 בדצמבר 2017)
מניעת התערבות זרה ברשתות החברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה של כתבות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית ובעיתונות העולמית, שהתפרסמו במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת, שופכות אור על תפקידו של רצון במשרד החוץ באיתור ומניעה של התערבות זרה בבחירות בישראל.
כתבה שפורסמה בעיתון הארץ ב־29 בינואר 2019 דיווחה על כך שטוויטר השעתה 343 חשבונות הקשורים למאמץ מניפולטיבי של גורם חיצוני לזרוע "פייק ניוז" בקרב הציבור בישראל לקראת מועד הבחירות ב־9 באפריל. המידע בכתבה מיוחס לדיפלומט של משרד החוץ, אלעד רצון[15].
כתבה של סוכנות הידיעות הצרפתית מ-2 בפברואר 2019 מצטטת את אלעד מתבטא בנושא התערבות זרה במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת:
Elad Ratson, a foreign ministry diplomat who spearheads Israel's efforts against fake news bots […] We have identified five foreign attempts of disinformation in a level of sophistication indicating a state involvement, once it became apparent in November that Israel was heading for early elections.
— [16] סוכנות הידיעות הצרפתית (2 בפברואר 2019)
אותה כתבה מצטטת את ההאקר כובע לבן הידוע נועם רותם, מסביר על פעילותו לאיתור וסיכול פעולתם של חשבונות בובות גרב ברשתות החברתיות: "אם הם [הרשתות החברתיות] לא מקשיבים לנו, אנו מערבים אנשי מקצוע כמו רצון ממשרד החוץ"[16].
התמודדות עם תופעת הבריונות ברשתות החברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים מספר מקורות אקדמיים ועיתונאיים המספקים מידע על הפן האלגוריתמי בעבודתו של רצון הקשור בהתמודדות עם תופעת הבריונות ברשתות החברתיות ועל הטכנולוגיות שפותחו על ידי רצון להסרתם של סטטוסים וציוצים אלימים ברשתות החברתיות בפייסבוק ובטוויטר ולניפוץ תיבות תהודה (Echo Chambers) ברשתות החברתיות. כתבה של העיתון היומי האמריקאי USA Today מ-25 באוגוסט 2016 מדווחת:
Elad Ratson, a representative of the Israeli Foreign Ministry, said the government has developed online algorithms to identify and take down online posts that incite assaults. In addition, other ministries have worked on a system to find potential attackers based on their online comments in support of violence and a desire to avenge the death of a relative by Israeli forces.
— [17] (25 August 2016) USA Today
כתבה נוספת שפורסמה ב-ynet News ב־27 בדצמבר 2016 שופכת עוד אור על אותן טכנולוגיות:
Only after the development of a unique technological system allowing the Foreign Ministry to monitor the way Facebook responds to users’ reports, it managed—through technological means—to bring about the removal of 7,133 posts (53 percent of the reported posts).
— [18] (6 June 2019) ynet
החוקר אילן מנור מאוניברסיטת אוקספורד, שמחקריו מתמקדים בהשפעת הדִּיגִיטַצְיָה על מקצוע הדיפלומטיה, הקדיש פרק בספרו The Digitization of Public Diplomacy לניתוח של מודל הדיפלומטיה האלגוריתמית של ישראל, המבוסס על "ראיונות עם מנהל הדיפלומטיה האלגוריתמית של ישראל"[19]. מסקנותיו שופכות אור נוסף על עבודתו של רצון:
The Israeli MFA has determined that the best way to counter the echo chamber effect is to manipulate social media algorithms and burst filter bubbles through digital assets, or individuals who can transmit positive information about Jews into gated communities that hold negative opinions of Jews or Israelis. The activities of the Israeli MFA are less dependent on traditional public diplomacy assets and are more focused on developing new digital skillsets.
— [19] (2019) The Digitization of Public Diplomacy
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצון נשוי ואב לשני ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלעד רצון (בלינקדאין)- קוקינג, סיימון (19 בספטמבר 2016). "Using Algorithms to Achieve Digital Diplomacy. A Conversations With Elad Ratson". Irish Tech News (באנגלית). דאבלין, אירלנד: irishtechnews.ie. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עידו סולומון, יש כרטיס מועדון? לראשונה בישראל: מועדון חדש ליזמים נבחרים, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2007
- ^ רונן מדזיני, "קוקטיילים? כאן יורים". דיפלומט ישראלי באפריקה, באתר ynet, 14 בינואר 2011
- ^ רונן מדזיני, חוף השנהב: הדיפלומטים הישראלים חולצו לגאנה, באתר ynet, 9 באפריל 2011
- ^ פסקייה, מארי (19 באוגוסט 2015). "Elad Ratson : « magnifique France, ma symphonie douce-amère »". CoolIsrael (בצרפתית). coolisrael.fr. אורכב מ-המקור ב-2019-05-18. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מילר, אלחנן (30 במאי 2013). "French and Israeli Muslims partner in the name of religious tolerance". timesofisrael.com (באנגלית). תל אביב, ישראל: The Times of Israel. נבדק ב-4 ביוני 2019.
Dialogue with France’s Muslim leadership was unfamiliar territory for the Israeli embassy in Paris […] Ratson called [it] 'the most ambitious project undertaken by the Israeli embassy in a decade'
{{cite news}}: (עזרה) - ^ הורוביץ, דיויד (6 בפברואר 2019). "Liberman's a spy, Yair Netanyahu's a Christian, and fake news aims to play havoc". The Times of Israel (באנגלית). תל אביב, ישראל: timesofisrael.com. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ הורוביץ, דיויד (6 בפברואר 2019). "Liberman's a spy, Yair Netanyahu's a Christian, and fake news aims to play havoc". The Times of Israel (באנגלית). תל אביב, ישראל: timesofisrael.com. נבדק ב-4 ביוני 2019.
The “Tel Aviv on the Seine” astroturfing crisis, which diplomats say has affected cultural relations between the two cities to this day, was so potentially dramatic, and its faked origin so revelatory, that it prompted Yuval Rotem, the director-general of the Ministry of Foreign Affairs, to take the radical and fairly prescient step that summer of setting up an R&D department for “Algorithmic Diplomacy” in the ministry, headed by diplomat Elad Ratson
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ונדרביסט, ניקולס (11 באוגוסט 2015). "#TelAvivSurSeine : d'un tweet à BFMTV, mode d'emploi". Rue89 (בצרפתית). פריס, צרפת: Le Nouvel Observateur. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ סאחנין, קאדה (14 באוגוסט 2015). "Analyse du hashtag #TelAvivSurSeine". [ksahnine.github.io] (בצרפתית). github. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רצון, אלעד (19 באוגוסט 2015). "Comment une poignée de musulmans haineux a mis à genoux la presse française". CoolIsrael (בצרפתית). coolisrael.fr. אורכב מ-המקור ב-2019-05-18. נבדק ב-4 ביוני 2015.
Selon les experts des réseaux sociaux, la méthode qu’ils ont utilisé a pour nom l’Astroturfing. Il s’agit en fait d’une technique de propagande ayant pour but de donner l’impression d’un comportement spontané ou d’une opinion populaire, alors qu’il n’en est rien
{{cite web}}: (עזרה) - ^ קוקינג, סיימון (19 בספטמבר 2016). "Using Algorithms to Achieve Digital Diplomacy. A Conversations With Elad Ratson, Director of R&D at Ministry of Foreign Affairs". Irish Tech News (באנגלית). דאבלין, אירלנד: irishtechnews.ie. נבדק ב-4 ביוני 2019.
my team and I are engaged in developing innovative algorithms and software with the purpose of advancing and promoting diplomatic objectives
{{cite news}}: (עזרה) - ^ קוקינג, סיימון (19 בספטמבר 2016). "Using Algorithms to Achieve Digital Diplomacy. A Conversations With Elad Ratson, Director of R&D at Ministry of Foreign Affairs". Irish Tech News (באנגלית). דאבלין, אירלנד: irishtechnews.ie. נבדק ב-4 ביוני 2019.
I develop software which harnesses the massive influence which digital media has on the way people formulate their world view and use it to either advance the spread of positive narratives or inhibit the spread of violent narratives. All done in the digital sphere through the use of digital tools
{{cite news}}: (עזרה) - ^ סורקס, סו (29 בינואר 2019). "Twitter suspends 61 'fake news' accounts from overseas aimed at Israelis". The Times of Israel (באנגלית). תל אביב, ישראל: timesofisrael.com. נבדק ב-4 ביוני 2019.
the ministry’s London-based head of R&D, Elad Ratson
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2nd International Conference on Digital Diplomacy". mfa.gov.il. ירושלים, ישראל: משרד החוץ. 5 בדצמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-2018-04-02. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אוסטר, מרסי (29 בינואר 2019). "Twitter Suspends Accounts Spreading Fake News to Israelis Ahead of Election". הארץ (באנגלית). תל אביב, ישראל: haaretz.com. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 סוכנות הידיעות הצרפתית (1 בפברואר 2019). "Israel seeks to beat election cyber bots". France24 (באנגלית). afp.com. נבדק ב-4 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ רובין, שירה (25 באוגוסט 2016). "Palestinian stabs Israeli amid a recent drop in attacks". USA Today (באנגלית). ירושלים, ישראל: USA Today. נבדק ב-6 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ גיא לוי, ירון דרוקמן (27 בדצמבר 2016). "Israel seeks to beat election cyber bots". Ynet (באנגלית). ראשון לציון, ישראל: Yedioth Ahronoth. נבדק ב-6 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 מנור, אילן (2019). The Digitization of Public Diplomacy. בסינגסטוק, אנגליה: Palgrave Macmillan. p. 169. ISBN 978-3-030-04405-3.
interview with the Director of Israeli Algorithmic Diplomacy
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלעד רצון".